בעזרת השם נעשה ונצליח
 

English

מה שווה יותר ציור או תמונה?


אני ואגרות הקודש

אז כמו שכבר סיפרתי לכם הדחיפה החזקה שהביאה לי את הכח והעידוד לצייר היתה דרך הרבי שלי.
עכשיו לספקנים שביניכם ששואלים את עצמם איך הרבי יכל לעודד אותי כשהוא כבר לא בחיים?
אז תתפלאו לקדוש ברוך הוא יש אין ספור דרכים לתת לרבי שלי להוביל אותי
כשבניתי את האתר וביקשתי לוודא את ברכתו של הרבי שזו הדרך הנכונה לי ואני עושה רצון בוראי שאלתי כמו תמיד ופתחתי את האגרות קודש שלי
באגרות קודש היה חיזוק ועידוד אבל היה שם משהו שהיה קצת תמוה בעיני וזה להתרכז גם בכתיבה...

אני וכתיבה? מה הקשר?
ובכלל שאלתי על הציורים? אז חשבתי לעצמי,
מה בורא עולם רוצה ממני? ואיך זה קשור לכתיבה?
ובסוף החלטתי שבאתר תהיה גם פינה למאמרים שמחזקים אמנות ויהדות.
במהלך העבודה שלי בתור ציירת אני קוראת המון על אמנות ויהדות על הקשר ביניהם ואיך היהדות בכלל מתייחסת לפיתוח הכשרונות שלנו.
התפיסה של היהדות כל כך חיזקה, מאירה ומחזקת אותי שהחלטתי שאם זה האיר את עיני זה יכול להאיר עוד עיניים.

אחת הכתבות שממש השפיעו עליי וחיזקו אותי בתחום האמנות והרוחניות היתה כתבה שכרגיל הגיע בזמן שהכי הייתי צריכה אותה.
כאשר כמה חברים הסתכלו על הציורים שאלו את המחירים ומיד אמרו,
ציורים מדהימים אבל למה שישלמו מחירים כאלה גבוהים לציורים?
(ציורים מקוריים) אז אפשר לתלות תמונה ולקבל את אותה מטרה...

ואני הסברתי שאין ציור דומה וכל ציור מגיע מתוך האנרגיות וההרגשה הספציפית באותו רגע ותמונה לא יכולה להכיל את האנרגיות שיש בציור (ואני בעזרת השם גם על זה אכתוב מנקודת מבט של יהדות).
אבל התחיל לקנן בי סוג של יאוש קטן. איך הם לא רואים מה שאני רואה ואיך אפשר להשוות תמונה לציור עם כל הייחודיות שיכולה להיות בתמונה?
וכמו שסיפרתי לכם אני מנויה לעיתון "כפר חב"ד" והעיתון השבועי שלי הגיע ובתוכו כתבה שעודדה, שימחה וכל כך חיזקה אותי.
כמה חוכמה וכמה חיזוק בכתבה אחת! במיוחד בשבילי ובשביל הציירים והאמנים שבינינו וגם חיזוק ועידוד לכל אדם ששואף להיות מלאך ולא הולך לו...


להוציא מהכח אל הפועל
והשבוע החלטתי שהגיע הזמן ואני הולכת לחפש את הכתבה ואת הגיליון הזה מתוך ערמות הגיליונות והספרים שלי.
כשבאתי לבצע את המשימה ראיתי שזה לא כל כך פשוט...
התחתנתי לפני כשנה וחצי וכל ספרי הקריאה והעיתונים המקצועיים נשארו בינתיים בבית הורי.
אחי שהיה צריך את המקום שהם תפסו העביר הכל בצורה מאד מסודרת לארון אחד גדול שכאשר פתחתי אותו לא היה לי מושג איך אני הולכת למצוא דווקא את הגיליון הזה בזמן כל כך קצר.
וכבר כמעט התייאשתי והחלטתי להעביר את המשימה ליום אחר.
ואז החלטתי להוציא באקראי חוברת אחת מתוך ערימת החוברות (ויש המון) ואני מסתכגלת על החוברת וזו בדיוק החוברת עם הכתבה שהייתי צריכה..!
אז ברור שהרגשתי בכל עצמותי איזה נס האבא הגדול שלי עשה לי ואין עליו בכל העולם...!
ואיזה כיף שהוא עוזר לי להוציא מהכח אל הפועל את המשימה שלי...
אבל כמו שאתם יודעים הקדוש ברוך הוא עושה לנו נסים כאלה כל רגע רק שלפעמים אנחנו מצליחים לראות אותם ולפעמים לא.


הכתבה
וכדי שיבינו אותי נכון אני מצטטת בדיוק את הכתבה שנכתבה בעיתון כפר חב"ד ח' בסיון גיליון 1421 על ידי אהרון דב הלפרין "לא כדאי להיות מלאך"

".... מה שווה יותר?
ובכן אלו הדברים שזכיתי לשמוע מהרבי השבוע לפני 30 שנה:
"כדי להסביר לפלוני מדוע כל כך חשובה אותה פעולה שנדרש לעשות עתה, איזה ערך יש לה, ומדוע עליו להתאמץ לעשותה כשבין כה וכה בכל יתר הדברים עדיין לא התחיל ולא קיבל על עצמו מאומה - יש להסביר לו החילוק וההבדל בין עבודת המלאכים לעבודת בני ישראל.
ובהקדים: כששואלים מה מדויק יותר -
ציור או תמונה של מצלמה?
ברור שכל בר דעת יענה שתמונת המצלמה מדוייקת יותר. הציור הכי טוב של הצייר הכי מומחה לא מגיע לדיוק של התמונה שצילמה המצלמה.
ואם כן לכאורה מאד תמוה:
איך ייתכן שציור שהוא פחות מדויק מתמונה יכול להיות שווה מיליוני דולרים, ואילו התמונה שתמיד יותר מדוייקת מהציור שווה לכל היותר דולר או שניים או שלושה?

והתשובה היא:
א. את התמונה עושה המכונה, המצלמה. אדם יכול ללוץ על הכפתור ולצלם בלי להשקיע כלום מכוחותיו, לכן היא שווה רק דולר או שניים או שלושה.
הציור, לעומת זאת, הוא מעשי ידי אדם. הצייר מתייגע ומשקיע בציור את כל כולו, בריכוז רב ומתוך ניצול כשרונותיו - לכן הציור שוה הרבה יותר ועשוי להגיע גם לשווי של מיליוני דולרים.

ב. (משום כך גם) תמונת המצלמה אמנם הרבה יותר מדויקת מציור,
אך לאידך בציור עשוי להיות
הרבה יותר 'חיות'
מאשר במצלמה.

זה בדיוק ההבדל בין עבודת המלאכים לעבודת הנשמות של בני ישראל:
עבודת המלאכים היא בדיוק מוחלט.
הם אינם עושים שום טעות, שום סטייה ממה שנצטוו, "זיי פירן אויס די כוונה בתכלית השלמות",
אך הם כמו מצלמה, כמו מכונה, הם לא השקיעו כלום בעבודתם כי לא היו צריכים להתגבר על שום יצר הרע. לכן, כמו בתמונה של מצלמה, עבודתם שווה בסך הכל דולר או שניים או שלושה.

היהודי, לעומתם, עבודתו אינה מדוייקת, ייתכן שהוא חוטא לא פעם, יש בו אפילו סטייה גדולה ממה שנצטווה, אך הוא לא מכונה. הוא עושה הכל ביגיעה ומשקיע בעמל את כישוריו. הוא זה שנאלץ להתמודד כל העת עם היצר הרע ולנצל לשם כך את כל כוחותיו - לכן, למרות שעבודתו אינה בשלמות לפי הכוונה ממש, ולעתים אפילו רחוקה מאוד משלמות, אך השווי שלה עשוי לןהגיע גם לעשרה מליון דולר, בהתאם לכוחות שהשקיע.

זו למעשה היתה התשובה שניתנה למלאכים כשביקשו לפני מתן תורה "תנה הודך על השמיים": וכי ייצר הרע יש בכם? לכם מגיע לקבל את התורה?
הרי כל עבודתכם שווה דולר או שניים או שלושה! דווקא לנשמות כאן למטה מגיע לקבל את התורה, כי עבודתם שווה וחשובה ונעלית לאין ערוך מעבודתכם"...

עד כאן הכתבה..

יש בדבריו של הרבי הרבה כח ועידוד לכל בן אדם באשר הוא.. הרבה פעמים אנחנו מתייאשים מעצמנו אחרי איזה כישלון
והייצר תמיד מגיע לשם ואומר נכשלת בלשון הרע, צניעות, גאוה וכו'.. ממך כבר לא יצא טוב...
אבל הרבי פה נותן לנו כח ועידוד מחזק ומאיר לנו את הדרך, שבזה בורא עולם חפץ, אותנו הוא אוהב ובנו הוא בחר ובוחר .
לא מושלמים כמו מלאכים כי הם לא מתמודדים.
אלא בנו עם התמודדות של נפילה וקימה,
של לחימה גם אם קשה, גם אם נפלנו ואנחנו לא מושלמים.
את השבת, הצניעות, הברכות והתפילות שלנו הוא רוצה אותנו עם כל האנרגיות והמלחמות שעשינו בשבילהם, אז גם אם זה לא מושלם, הערך של זה הרבה יותר גדול.


אז טוב שהחלטתי לעלות את המאמר כי כך יצא לי לקרוא אותו שוב, ותמיד צריך לשנן את זה עוד ועוד.
קודם בתור בן אדם. במיוחד עכשיו בחודש הרחמים והסליחות ממש לפני יום הדין... להזכיר לי לא להתייאש וכל פעולה , מצווה ותפילה רצויה מאד.
והעיקר לזכור שיש לנו הרבה ערך אצל אבא שלנו.

אחר כך גם כדי להזכיר איזה ערך יש לציורים..

שנזכה לעשיה טובה בכל התחומים.

הילה בן יצחק