בעזרת השם נעשה ונצליח
 

English

ז' באדר א
יום פטירה והולדתו של
משה רבנו

כט "וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ. ל וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. לא וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם. לב וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אִתּוֹ בְּהַר סִינָי. לג וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה. לד וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה. לה וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ."
(שמות כי תשא כ"ט-ל"ה)


ב"ה

היום בצהריים כמה דברים הטרידו אותי וכבר סיפרתי לכם מה אני עושה במקרה כזה.
נותנת צדקה, מבקשת מהקדוש ברוך הוא שיעזור לי ויכוון אותי בדרך שהכי נכונה וטובה לי לרצונו ופותחת באיגרות קודש שלי.
אז פתחתי באגרות ונפתח לי לנצל את יום ההילולה ושבעל ההילולה זכותו תגן ותעזור.

מי בעל ההילולה היום?
גדול הנביאים והמנהיגים של עם ישראל
משה רבנו

אז ברור שהדלקתי נר, קראתי פרקי תהילים ויידעתי את כל מי שאפשר..

ואז החלטתי גם לכתוב מאמר..
אבל מה אפשר לכתוב על משה רבנו? הרי אין סוף למה שאפשר לכתוב עליו..
במה להתחיל? ובעיקר מי אני שאכתוב על משה רבנו?

וכרגיל כמו שאמרתי לכם גם הכתיבה היא לא בדיוק ממני ... אף פעם לא ניסיתי לפתח את הכלי הזה, למרות שאחותי ואני נקראנו תולעות ספרים
וכרגיל כשאני לא יודעת במה להתחיל למרות שאני ממש רוצה להתחיל במשהו... החלטתי לפתוח את החת"ת שלי (חת"ת זה ספר קדוש שמאגד בתוכו חומש תהלים תניא.
בחת"ת הרי משה רבנו מוזכר אין סוף פעמים והחלטתי שאולי יהיה לי כיוון משם.
ונפתח בפרשת כי תשא בפסוקים שמספרים על עור משה רבנו שקרן ועל כך שלימד את אהרון , הנשיאים וכל העם את התורה.

הדבר הראשון שעלה לי בראש כשקראתי את הפסוקים זה תראי הילה איזה מנהיגות!
בפרשה מסופר שהקדוש ברוך הוא מלמד את משה רבנו תורה ושהוא היה שם 40 יום וארבעים לילה , אחר כך מסופר שקרן עור פניו, היראה של אהרון, הנשיאים והעם להתקרב, הקירוב של משה רבנו את כולם אליו, הלימוד שלו אותם ואחר כך שהוא מחזיר את המסוה.

משה רבנו נמצא עם הקדוש ברוך הוא מורם מעם ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות ועדיין נשאר כל כך עניו שהוא אפילו לא חושב שמשהו השתנה בו (כי לא ידע) וגם הוא יכל להישאר במקום הזה להסתכל מגבוהה ולהישאר בגובה הזה.
במקום זה הוא מקרב את כולם אליו כדי ללמד אותם את התורה, מחזיר את המסוה וכשהקדוש ברוך הוא מדבר איתו הוא מוריד את המסוה.

נכון שזה התפקיד שיועד לו.
ללמד ולהנהיג את עם ישראל.

אבל כמה פעמים אנחנו נכשלים בעשיית התפקיד?
ואיזה עוצמה זו להגיע לדרגה הגבוהה הזו ועדיין להמשיך בתפקיד ובצורה כזו של קירוב?
ומהמקום הגבוה הזה לדעת לדבר עם כל אחד בשפתו.
עם אהרון, הנשיאי, ועם עם ישראל.

כמה עוצמה יש במשה רבנו שנשאר בכל מצב מנהיג אמיתי שנותן את כולו למען עם ישראל?

וזה מה שיפה בדרך של התורה הקדושה שלנו שמי שהולך בה ונהיה מנהיג למטרה אחת, בשביל לעשות רצון השם בעולם
המנהיג הזה נהיה רק מורם מרגע לרגע ומשפיע יותר ויותר.

כשאני חושבת על המנהיגים שלנו

הבן איש חי, הרבי מליובאויטש, הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, הבבא סאלי וכל הצדיקים הקדושים והיקרים שלנו.
איזה הוד והדר, ואיזה התמסרות בשביל עם ישראל,
הרי כל שאיפתם היתה ללמוד תורה, הם היו יכולים לשקוע כל היום בתורה ולא לטרוח כל כך בשביל עם ישראל.
והרי דווקא הטורח והעשיה בשביל עם ישראל זיכתה אותם לפעמים בהיפך הגמור מאהדה.
ובכל אופן למען המטרה בשביל לקרב את עם ישראל לאבינו שבשמיים הם ויתרו על האהבה העצומה שלהם ללימוד התורה והתעסקו גם בחיי היום יום שלנו.

אני חושבת שהמסר שלי גם כשפתחתי את החת"ת בפסוקים האלה היה גם.
להשפיע
כל אחד בכלים שהוא קיבל
זו לא חכמה להשאיר את העבודה לאחרים והעיקר שאני הפרטי אעשה טוב לעצמי.
להשפיע זה כל אחד עם כליו להוציא אותם החוצה בקדושה וטהרה
ללמוד ובעיקר ללמד.
ולא מחייב ממש ללמד כמו להעביר את הידע שלך למישהו אחר שהידע הזה יאיר אותו.
וזה יכול להיות בכל התחומים.

יש פסוק מספר התניא של רבי שניאור זלמן מליאדי (האדמו"ר הזקן) שאומר:
וְזֶה כָּל הָאָדָם וְתַכְלִית בְּרִיאָתוֹ וּבְרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לִהְיוֹת לוֹ יִתְבָּרֵךְ דִּירָה בְּתַחְתּוֹנִים[11].
(תניא ליקוטי אמרים פרק ל"ג)
פירוש הפסוק מסביר בצורה הכי מתומצתת ומדהימה מה התכלית של בריאת האדם וכל העולמות
התכלית: שהקדוש ברוך הוא רוצה שנעשה לו דירה בעולם הזה עולם התחתון.

ואיך עושים לקדוש ברוך הוא דירה?
מקדשים את עולמו,
אם אני אופה עוגה ואומרת לכבוד שבת קודש ומברכת שמי שיאכל מהעוגה ישמח, יבורך ויעשה רצון שמיים באותו רגע אני מקדשת את העוגה ועושה לקדוש ברוך הוא דירה בעולם הזה עולם התחתון.
אני מנקה את הבית שלי , שוטפת אותו ואומרת שאני מנקה את הבית מדברים לא טובים, מוציאה אותם החוצה ומכניסה לבית שלי שמחה, עשיה מבורכת, סבלנות, אהבה, ברכה וכו'
וכך אני מקדשת את העשיה שלי.
בכל דבר שאני עושה אני מכוונת שזה לשם שמיים וזה מה שעושה לקדוש ברוך הוא דירה.
ומבחינת ידע
קוסמטיקאית שמכוונת את העשיה שלה ליפות את בנות ישראל לבעלים שלהם או מלמדת אותם איך ליפות את עצמן יוצרת הארה, למידה ויוצרת דירה בתחתונים
כנ"ל מורה, גננת, מעצבת, פקידה קופאית, נהג, מכונאי וכו' שמכוונים או אפילו רק אומרים ברוך השם ותודה לאל הם יוצרים דירה לקדוש ברוך הוא.
וככל שנכוון כל מעשה שלנו לשם שמיים זה רק יגדל, ישפיע ויאיר.

אני חושבת שהפסוקים האלה בפרשת כי תשא שזה יכול להיות גם מלשון נשיאה והרמה משה רבנו הרים אותנו ממקום שלא לדעת כלום למקום של ידיעת התורה, דרך חיים בונה ומאירה.
יכולים להראות לנו מהו ומיהו מנהיג אמיתי,
מנהיג שהמטרה שלו היא הקדוש ברוך הוא ועשיית שליחותו בעולם.
מנהיג זה זה לא יחטא בגאוה וגם ידאג ליצור עוד השפעה וידע.

אז מה אני יכולה קודם כל לאחל לי בהילולה של ז' באדר?
קודם כל שלא אחטא בגאוה, שאזכה להשפיע ולהאיר בכלים שהקדוש ברוך הוא נתן לי בצורה שתשמח אותו
מתוך בריאות, אושר, שמחה ופרנסה בנחת למשפחתי ולי
שנזכה אנחנו וכל עם ישראל לכל הברכות והשפע בעולם לעבודתו יתברך
ובעיקר שהגאולה תגיע ונזכה לראות את כל המנהיגים הגדולים שלנו ובראשם את משה רבנו
בגאולה השלמה במהרה!
אמן.

הילה בן יצחק

 

הציור שמופיע פה נקרא "אתרג" אל תרגילני רגל גאוה

באחד הסיפורים על הרב מרדכי אליהו היה רשום שהוא אמר את הראשי תיבות של אתרג

ובאמת כשהתחלתי לצייר את הציור הזה כיונתי לראשי תיבות האלה.

שנזכה להתרחק מהמידה הזו.

בחרתי למאמר הזה דווקא את הציור הזה (למרות שהוא עדיין לא ממש גמור.. כל פעם אני חושבת שסיימתי ואף פעם לא מצליחה להחליט שהגיע הזמן לחתום עליו..."

נראה לי מתאים להכניס אותו לפה... ביום של העניו מכל אדם משה רבנו.