בעזרת השם נעשה ונצליח
 

English

העיתון שלי

אני מודה ומתוודה.
אני לא אוהבת עיתונים.
מה זה לא אוהבת?
לפני כמה שנים הייתי מכורה לתקשורת.
במיוחד כשלמדתי תקשורת אינטראקטיבית והייתי בין הראשונים שחשופים לאינטרנט בשל המקצוע (לצערי הרב... כן)
המידע היה כל כך חדש, עדכני ומהיר שניסיתי לבלוע הכל.
עם הזמן ראיתי שהחדשות והעיתונים לא עושים לי טוב.
כל עמוד שפתחתי הוביל להרגשה יותר ויותר עצובה. ואם הייתי פותחת את הבוקר בחיוך אחרי קריאת כמה כותרות החיוך היה מייד נמחק לי לכמה שעות טובות במקרה הטוב.
גם בעיתונות החרדית לא מצאתי את עצמי כיון שמה לעשות איכשהו תמיד יש ענייני פוליטיקה ומאבקי כח לצערנו בין זרמים דתיים.
והחלטתי שאני משתדלת לא לקרוא עיתונים או לשמוע חדשות.
עכשיו נכון שצריך להיות מחובר לעם ישראל ולמה שקורה סביבי.
אבל ברוך השם תמיד יש מי שיבשר בשורות.
וגם בלי לקרוא עיתונים ולשמוע חדשות על בסיס קבוע אני דיי מעודכנת (בכל אופן במה שעם ישראל עובר).

ואז אחרי כמה שנים התגלגל לידי עיתון "כפר חב"ד" כמו כל דבר שקורה לי שהוא רק מה' הקדוש ברוך הוא החליט לחשוף אותי לעיתונות קצת אחרת...
הייתי בבית ופתאום ראיתי בפתח שלנו עיתון שהיה מיועד לכתובת אחרת , החבילה היתה פתוחה אז החלטתי לפתוח לקרוא ולהחזיר...
האדם שהיה אמור לקבל אותו לא היה נשמע לי מוכר אז לא היה לי גם למי להחזיר באופן מייד.
קראתי את העיתון והכתבות ונהנתי מכל רגע.

אני יכולה להגיד שממש "שאבתי" את העיתון לנשמה שלי. כל כתבה הדריכה, כיוונה, חיזקה, שימחה.
במקום להתעסק אם אני קוראת לשון הרע או לא
ואם הסבל הזה שעכשיו אני קוראת עליו מחזק וממריץ אותי לעשות משהו למען עם ישראל או מוריד אותי למקום של עצבות שלא בא לי לעשות כלום...


התקשרתי למערכת העיתון שאלתי מה לעשות עם העיתון שלא יהיה גזל והם אמרו בנחמדות שאני יכולה להשאיר אצלי..
אף פעם לא שמחתי להשאיר אצלי עיתון כמו אז...
מייד שאלתיי אם אפשר לעשות מנוי, ואם זה מגיע לרחובות .
והם אמרו שכן.

ומאותו יום קיבלתי ברוך השם את ה"עיתון שלי" לחיים.
וקיבלתי משמעות נוספת בצורת מאמרים מחזקים, משמחים, התקשרות לצדיקים ולימוד מהנה של תורה, חסידות, השראה למקצוע.
מענה לשאלות שבדיוק רציתי לשאול
ובעיקר התקשרתי לקדוש ברוך הוא, לרבי היקר שלי ולצדיקים האהובים שלי.

אז עכשיו אתם יכולים להבין כמה אני שמחה שעיתון "כפר חב"ד" החליט לעשות עליי כתבה או יותר נכון על הציורים ועליי
הנה אני מפרסמת לכם כאן את הכתבה.
תודה גדולה לבורא עולם שזיכה אותי ואת הציורים שלי להתפרסם בו.
תודה לרבי שלי (הרבי מליובאויטש זכותו תגן עלינו) שמושך בחוטים מלמעלה ועוזר לי בדרך לאבא שלי בשמיים.
תודה לעיתון כפר חבד, לעורכים היקרים אהרון דב הלפרין ורחל הלפרין ולעוסקים במלאכה.
ותודה למפיק העיתון רמי שרעבי שעזר שהכל יצא לפועל.
הנה צילומים של הכתבה

הילה בן יצחק