בעזרת השם נעשה ונצליח

English

עם ישראל חי

 

כמו ששמתם לב לא שמעתם ממני הרבה זמן...
המלחמה הזו "צוק איתן" לקחה את כל האנרגיות שלי, למרות שאני משתדלת מאד להיות איתנה.
הדאגה לאנשי הדרום, למשפחה של בעלי שגרה באשדוד.
שאגב קרה להם נס גלוי התפוצץ להם טיל בחניה בשעות שחמותי חוזרת הביתה ובדיוק באותו זמן חמי ביקש ממנה לשים את הרכב במקום אחר.
טוב...
אבל נסים גלויים מהמלחמה הזו לא חסר
אפילו התקשורת פירגנה ומאז שערוץ שתיים הכניס את הסרטונים המחזקים ומחממי הלב של החיילים האהובים שלנו רוקדים ושרים "מי שמאמין לא מפחד"
החלטתי שאם אני רואה חדשות אז אני משתדלת לתת את נקודות הצפייה שלי לערוץ...

וכמו לכולם לא היה לי שום עניין ואנרגיות ליצור.

אבל המלחמה התארכה ובין כל התפילות, התהילים והלחץ האינסופי לקבל כל שביב של מידע על "מה קורה לחיילנו"

ונכנס בי (כמו אצל כולנו) הרצון לתרום משהו ממני לחזק ולעודד.
אז (כמו כל דבר שאני עושה) פתחתי את האגרות שלי,
וביקשתי מבורא עולם שינחה אותי בדרך הכי טובה ונכונה לחזק ולעודד ולעזור לעם ישראל ולחיילים
וברוך השם נפתח במקום שמדבר על חיזוק עם ישראל, הצבא והמלחמה בעניין תפילין,
ממש שני דפים מפורטים על מעלת התפילין, הכח המיוחד שיש בתפילין כדי להרתיע אויבים וכדי לשמור במיוחד להעביר לחיילנו ולנסות לחזק את זה.

ולשאלה המתבקשת...
איך אני הולכת לעשות את זה?
אני לא גבר שיכול להיכנס לרצועה, לחייך , לעודד ולשאול מי רוצה להניח תפילין...
והתשובה אמורה להיות ביחס לכלים שלי בתור אשה עם כשרונות ספציפיים ...

החלטתי שכמו כל האמנים שלמרות חוסר האנרגיה והעצב על האבדות היקרות שלנו הם מצליחים לאזור את הכוחות וללכת לעלות את המורל הכללי גם אני אשתמש בכשרון שלי לחזק מההיבט שלי.

והחלטתי לצייר חייל עם תפילין בצורה שמראה חוזק.
שיתפתי את בעלי והוא הציע לי ללכת על רעיון אחר מגן דוד כשבכל קצה נמצא חייל, תוך כדי סיעור מוחות משותף החלטנו שזה יהיה על רקע אדמה, רציתי להראות את אחדות העם ולכן לשים לכל חייל כומתה אחרת
כולם של חיל רגלי בשביל להדגיש את משמעות האדמה (אני מעריכה מאד את חיל האויר וחיל הים אבא שלי ובעלי יוצאים מהחייל הזה) ולצייר את המגן דוד עם סוג של הילה ששומרת ועוטפת אותם באחדותם ולהראות את הכח , החוזק והשמירה בהנחת התפילין.

ובאמת ביום שלפני תשעה באב הוא כמעט היה מוכן ואז היתה הפסקת אש שהרגיעה את כל הרוחות.
ואני שרציתי קצת להירגע מכל הלחץ של המלחמה החלטתי לתת לציור קצת זמן עד שאסיים אותו.

היום (י' באב) לקחתי את יעלי למשחקיה ברוך השם היה רגיעה והחלטתי שאיך שאני משכיבה אותה לישון צהריים אני הולכת לישון יחד איתה ולא נותנת לאף אחד להפריע לי (מה שאומר העברת הפלאפון למצב של שקט)
אבל כל היום היתה לי הרגשה מוזרה אז החלטתי לפתוח שוב באגרות ושוב נפתח לי במקום של התפילין, לחזק ולעודד ולא להתייאש ושזה יעזור לי גם בשמירה הפרטית שלי.

אמרתי לעצמי שאם רוצים שאסיים את הציור ויש מישהו שאולי יתחזק, יתעודד ויחליט להבין את ערך התפילין אז אני אמשיך... למרות שממש רציתי לישון.

ומיד שסיימתי את הציור חתמתי חצי מהשם שלי ואני מקבלת טלפון מבעלי שאומר לי שהוא מרגיש כאבים איומים בבטן והוא באמצע כביש ולא יודע מה לעשות ושאזמין מיד אמבולנס.

ברוך השם התקשרתי לאבא שלי והוא לקח אותו לבית חולים, מיד אח"כ הגעתי אני הבאנו לו משכחי כאבים, בדיקות וברוך השם הכל נגמר טוב וברוך השם שלא הלכתי לישון... (רק לחשוב שבזמן שכל כך כואב לו אני ישנה לי בנחת..)

ולמען האמת לא חשבתי לרשום את כל השתלשלות העניינים אבל החלטתי שאם זה יחזק מישהו ויראה לו מהי השגחה פרטית ואיזה מעלה יש לתפילין .. אפילו לא ברמה של להניח אלא רק לעודד להניח אז כל המאמר שווה.

והנה עכשיו בשעה הזו אחת בלילה אני מסיימת את הציור והמאמר ומתפללת מכל הלב שהקדוש ברוך הוא כמו שהרבי תמיד אומר:
ישמור על מדינת ישראל מכל משמר, עלינו עם ישראל ועל חיילנו, יאחד אותנו (אפילו יותר) ויגן עלינו ויפרוש עלינו את סוכת שלומו.
שיתקיים במהרה השלום האמיתי בתוכנו ויאיר לכל העולם.

הילה בן יצחק

הציור "עם ישראל חי"

1. קישור תפילה לשלום חיילי צה"ל והסבר מה הסגולה של התפילין

2. קישור לסרטון ביו טיוב של החיילים רוקדים

3. קישור לסרטון נוסף של החיילים רוקדים